הקדמה....

חשבתי הרבה לפני כתיבת הבלוג... הרבה מאד. השאלה העיקרית הייתה – "למה בכלל לכתוב אותו?" ו "מי יקרא אותו? למי יעזרו כל המחשבות שפרסתי בסכין דקה וחדה, פרוסה אחרי פרוסה...?" והתשובה לא איחרה לבוא –

"היומן" התחיל לחלחל בי... התחלתי לעיתים לתפוש את עצמי חושב "עליו" –  מחשבה עירומה אך עדיין לא נקיטת צעד משמעותי...  והינה היום  בשעה 22:42 ‏יום שני 20 דצמבר 2010 עשינו יחד עם 'יומני היקר' את צעדינו הראשונים כזוג.

אך כמובן, בכדי לכתוב על ההווה קודם אספר על העבר –  ומהלך כזה כבר הופך את 'יומני היקר' ל- 'ספר'  לכל הרוחות -לא!... מה שאני כותב תמיד יישאר אינטימי בשבילי...שנתחיל?  רק דבר אחד לפני: אם אתה (הקורא) חושב (כנראה מביטחון עצמי מופרז או בורות כללית) שאדם המכור לסם או לכל התמכרות אחרת (הימורים, שתייה, אינטרנט...) הוא האשם המרכזי בכך ושאין דרך חזרה ל "חיים נורמטיביים" אגב, מושג בו משתמשים לרוב אנשים שאינם יודעים מהם "חיים" ועל מושג ה"נורמטיביות" אין מה לדבר בכלל –  אקרא להם "נורמאטיביס"... אז אם אתה אחד ה"נורמאטיביס" יש שתי אפשרויות בשבילך:

א. אם אתה עדיין לא 'נורמאטיב' גמור אזי – קרא בבלוג ונסה להחליף את הגישה הסטריאוטיפית שלך.

ב. הדפס את הבלוג, גלגל אותו לגליל כך שתתקבל צורה גיאומטרית הנקראת "גליל"  תפסק את הרגליים – והחדר בעדינות את הצורה הגיאומטרית הנ"ל למעבר האנלי שלך.

אני מקווה שפשוט המשכת לקרא ללא כל פעולה פיסית (המתוארת בסעיף "ב")  אני מקווה שרוב האנשים כבר הפנימו את נתון שהתמכרות היינה מחלה ואין פוליסת ביטוח המקנה בטחון בכך שעוד חודשיים  לא תמצא את עצמך יושב על מיטה מלאה בזבל וחורים שנוצרו מ"צלילות למעמקי המזרן" עם סיגריה דולקת בידך – כי כולנו בסך הכול אנשים ומטרתנו היא בסך הכול – להיות בני אדם...   

אף אחד מאיתנו (המכורים) לא חתמנו על מסמך או שאלון מהסוג: "אני ניק כהן, 013765176 מוותר על חיי החופשיים, כל כספיי וכל רכושי בכדי להשתייך לקבוצת "הנרקומנים" ומצהיר בגאווה שמהיום  אקום מהמיטה הרטובה מרוב זעה מסריחה, בקריז - ואקדיש כל יום בחיי (כולל שבתות חגים ואף ימי כיפור) למציאת כל חומר שיש בו – בכדי להפסיק את הרגשת החולי הפיזי והנפשי... – אני לא אומר שאין לנו 'המכורים' אשמה כלל – יש והרבה. אך לא -רק- המכור אשם בכך, אני אחזור על הנקודה הזאת עוד הרבה...      

  

ק

 וראים לי ניק ואני – נרקומן.

האם אדם נקי מסמים הרגיש בחייו שיש לו את כל מה שהוא צריך לעתים קרובות? אני אגדיר את זה אחרת – נסו להתרכז וחישבו על אותם רגעים שבהם ישבתם לצורך העניין מול המראה בחדר וחשתם שזהו, אין עוד משהו שצריך לעשות בשביל להיות האדם המבסוט בעולם? אולי כשנולדו יילדכם היו רגשות דומות? כמה זמן הם נמשכו?! אז זהו – לא הרבה... המוח שלנו (ברגעים נפלאים שתיארתי) מתחיל "לנדנד" – אבל "החודש תהיה משכורת קטנה"  או "אוף, עוד מעט ייגמר החופש ונתחיל לעבוד... באסה...", האדם ה"נורמטיבי" -  קרציה מוצצת דם – אך לא רק מאנשים אחרים! אפילו קרציות היו נדהמות ופוקחות עיניים רחבות אילו היו יודעות שהאדם ה"נורמטיבי" מוצץ דם מעצמו, מוצץ – ולא נותן לרגעים נפלאים להימשך אפילו חמש דקות! אז זאת הבעיה – נרקומן – יודע בדיוק מה הוא צריך, וכשיש לו את כל מה שהוא צריך – הוא מבסוט – וכשאין לו – הוא יודע בדיוק מה, כמה ואיך... זה כל ההבדל! חישבו על זה, זאת נקודה שרק אדם שעבר את מה שעברתי אני יוכל לחדד לכם!

כשיש לך גוש יפה של "קריסטאל" וכמה "פאקטים" של חומר - אתה - מלך העולם. פאק... וכלום לא ישנה את זה. אני שותה מטאדון (שאגב, יש כאלה הרוצים לעצור את המרכזים המחלקים את התרופה) כל יום בשביל להיות דומא לכם "נורמטיביסטים", בשביל לא לחזור למצב שאני "מלך העולם", כי לא משנה כמה יש לכם - זה נגמר, ואז מתחילים לשלם את המחיר... ואלוהים גובה מחיר כבד על כך שניסנו קצת להתקרב אליו, מילימטרים בודדים - ה"נשמה" זאת רק המקדמה...! 

מעניין? אתם יודעים מאין מגיע רוב "ההרואין" הנמכר בארץ? אתם יודעים מה יש בתוך "השקית הנחשקת"? ככה בשביל לחדד - אין שם הרואין! אני נכנסתי למעמקי לוד, חברון ובאר שבע... ישבתי עם אותם אנשים שחיים - וחיים טוב על הכסף הרב (מאד!)  - המגיע מכיסם של "המסכנים", שאת הכסף הרב הזה מקבלים מהמדינה - הרי נרקומן זכאי ל"נחות" - הוא מקבל 1,700 ש"ח כל חודש מביטוח לאומי! והגלגל מסתובב... והבנתי דבר שעזר לי להפסיק לראות את מה שרוצים שתראו, ובחרתי לחיות ולנסות להגיע למוחם של אנשים "נורמטיביסטים" ולשנות את הגישה שלכם - כי אין לכם שום זכות לשפוט - לפני שחקרתם את הנושא, אנסה לא להיות משעמם, אך שמי כמובן בדוי - והרבה מידע מסווג שאני אציג בבלוג "עבר ניתוח פלסטי", אחרת - פשוט יבינו מי "אני". נתראה בהמשך...