האם חשבתם פעם פשוט למות? לא מסקרן אתכם מה יהיה "שם"?
אני חושב על זה כל יום, כי העולם בו אנו חיים כמוצצי נידות, וכל מה שאנו צריכים זה כסף, כסף, כסף...
לי לא מתאים כל העניין הזה, אני לא רוצה כסף!
אני לא רואה שום מוטיבציה חוץ מדבר אחד שכן נותן לי "תזרים" לעשייה ובכלל לחיים – כמה פשוטה המילה "עיקול", ובצירוף עוד שלושה מילים: "עיקול חשבון של אימא"... אז אתם יודעים, נוצר מצב בו אני ממשיך להתקיים בשביל שלא לעשות את המצב רע יותר לקרובים לי, הרי אם אני מת – כל החובות שלי עוברים לאימא שלי, והלחץ הנורא (לאבד בן) – אז כן בן שהיינו נרקומן (נקי מהרואין) אך שותה מתדון ואינו יכול לעזור בלפרנס את המשפחה... אבל בכל מקרה 'בן'. זה כאב נורא שאין אני יכול לגרום לאימא – ולחברה שלי ולכל האנשים שבשבילם אני לא סתם "מס' זהות עם כתובת" להיות מאושרים, לשכוח אותי ולעזוב אותי לנפשי.
אולי אני סתם "במצב רוח שכזה"אך אם לא היו לי את האנשים האלה – ללא היסוס הייתי מזריק כמה גרמים של מורפיום ונפרד מכל הגועל הזה לצמיטוט. אנשים, הסתכלו מסביב! אני צורח את זה!!!!!!!! הסתכלו איפה ובאיזה חרא אנו חיים!!!!
יותר מזה, אנחנו – חרא! כן כל הגידים, התאים שבהם במקום ציטופלזמה (כמו שרצה האל – לפני מיליוני שנה) כל האברונים בתא צפים בנוזל מסריח ורקוב! אנו נפגשים – וללא היסוס משקרים כל הזמן, מזדיינים, משקרים שוב, שוב מזדיינים, גבר עם אישה אישה עם אישה וגבר עם גבר – "הכל התבלבל בביתם של אפלונסקי" (כמו שהחל טולסטוי את הרומן שלו "אנה קרנינה") – בטח 3/4 מהקוראים לא יודעים מי זה טולסטוי (אם לא דחוף ויקיפדיה).
רוצים לנוח? בבקשה, הופ - לחיצה קצרה על כפתור ואתם נכנסים לעולם מופלא כמו אליס בארץ הפלאות, נכנסים לתוך ארגז הנקרא טלוויזיה – יש לכם 1000 ערוצים – תבחרו... הכול בידכם! כל העולם מונח מלפנים - המוח הקטן והלא רגיל למידע רב ושימושי מתחיל לבחור... והנה אתם כבר בוכים מול ערוץ הסדרות "חואן הרג את מגילדה, ועכשיו אימא של מגילדה תגלה הכול לחואן - שהוא בלא מודע הרג את אחותו".... זה מה שמשדרים לרוב בערוצים כאלה...
"כי לגוף אין חלקי חילוף..." (צליל מוכר עד העצמות של פרסומת לבקבוקון עם מייפל ודשה מיובש) – פרסומות גלויות ופרסומות סמויות – עושים הכול בכדי להחדיר לנו את כל הזבל הזה לראש, בשביל מה????? בשביל שנקנה ונקנה ושוב נקנה... המשק צמח? 5.3% וואו!!!!!! תספרו את זה לאנשים שאין להם מה לאכול! הרבה אנשים....... הסתכלו מסביב, רופאים רושמים "ריטלין" כמו מסטיק ללא סוכר.
- יש לכם בעיה להירדם ? – שואל הרופא ומסתכל במחשב (מולו יש תוכנה הנקראת שביט ומשחק קלפים שאותו הוא (המשחק) מעניין הרבה יותר ממך, חתיכת זבל עם בעיות שינה ואיפוטנציה.
- כן, קשה לי, בגלל הלחץ כנראה.... – עונה "המטופל"... בקול רועד של "תן תן תן.... רק שזה לא יהיה יקר"
- אין שום בעיה, נתחיל ממשהו יחסית קל – ורושם לכם בהתחלה כדורים עם ולריאן ופסיפלורה....
כמובן שלאחר כמה ימים אתם חוזרים אליו, ולריאן אולי "תתן בראש" לחתול שלך אבל לא לך פציינט אימפוטנט.
-
--- לא עזר?!!!!! ממש מוזר... לרוב זה עוזר, כנראה אנחנו צריכים משהו יותר חזק..
-
כן, כן, לדעתי – עונה הפציינט שכבר נראה כמו מישהו שאונסים אותו בכלא חצי יום עבודה (כל יום).
(העניין שאכן אונסים – רק לא פיסית, פסיכולוגית... עמידה ביעדים וכדומא... "עבודה".)
- - אני ארשום לך "נומבון" ו "אסיבל"...... זה יעזור...... – פה הרופא כבר אומר את זה בקול מרגיע. הרי איך יכולה תרופה ממכרת יותר מהרואין כגון "אסיבל" (ואליום) לא לעזור?!!!!!
-
תו - תודה דוקטור. – הפציינט לוקח את המרשמים ומאז הוא מכור לבנזודיאזפינים ( קבוצת התרופות הממכרות שרושמים להפרעות שינה, סטרס וכדומא... סם לכל דבר.
והלילה באמת נרדמים ובמשך היום לאחר הקפה לוקחים עוד כדור כי הוא מרגיע, והופה.... אתה כבר לא משהיית קודם! תאמין לי! אתה אדם אחר... ברוכים הבאים :) והעולם לא כל כך חרא כמו שהיה לפני...
והמעגל נסגר... ורק שומעים הרחק את המנגינה והמילים "כי לגוף אין חלקי חלוף........". תודה דוקטור...
מסכן... (מה הוא מצא שם? מביט עליו... :)
