בשביל ללמד אחרים דרוש סכל רב יותר מללמד את עצמך.

Van Gogh

אני עייף מללמד אחרים, למראת שאני לא רציתי, תמיד בחיים שלי היו באים ואומרים –"איך עושים..?" או "שמעתי שאתה מבין ב...".

העניין הוא שלא בשביל זה התחלתי לכתוב את "הפוסט הזה"... את האמת- אין לי מוטיבציה לכתוב בכלל... אני מרגיש שלא יהיה מישהו שיבין אותי, קשה להבין אותי – אני לא אדם "פשוט". 

את האמת, אני לא מבין את עצמי.  בכל שלב בחיים הייה "קצה חוט", משהו שידעתי שאני יכול לעשות בשביל לשנות את המצב, עכשיו אני לא רואה לא חוט ולא קצה...

כשהספינה טובעת – מי מגלה על כך ראשון, מהי האידיקציה? – עכברושים... הם הראשונים שבורחים מהספינה, אך לאן יש להם לברוח? לים... אז לתקופה בה אני נמצא אני נותן שם: "תקופת הקפיצה מהספינה לים". לירי, נכון?

אני לא עושה שום דבר רע, בסך הכול אני בן של אדם. בשר, גידים ודם.. אך המערכת אליה נכנסתי היא – עגולה. לאן שאני לא אלך – אני יגיע לנקודת ההתחלה, כמה שאני לא ארצה, אשתדל – אני יצטרך לראות את נקודת ההתחלה שוב ושוב ו שוב.........

אני לא כועס על אף אחד חוץ מעצמי, אני לא יודע למה ה' רצה שאני יעבור את כל זה... לשם מה?!!!!!

כל יום שעובר הוא הוכחה לכך שאנו רק "חיים", כן – האיברים שלנו פועלים... אנחנו מתעצבנים, רבים אוכלים ומחרבנים, ישנים... רבים, מתעצבנים, עוזרים, מרביצים – מגרדים את הביצים... אבל למה?!!!!
יש לי ידידה שרואה את החיים העתידיים שלה "מתוכננים", ואני באמת מחזיק מכוח הרצון שלה להתקדם כלכלית – לא להיות תלויה במישהו – אבל כמה שזה עצוב – אפילו אם כל החלומות שלה יתגשמו - אין שום הוכחה לכך שהיא תרגיש טוב עם עצמה... (בשבילה אני מקווה שהיא אכן תרגיש טוב, הבעיה שאי אפשר לשנות פסיכולוגיה)

אני מבקש מ-ה' תן לפחות לה הרגשה של "הכול טוב ויפה"ו "החיים יפים", אבל הפרדוקס בו אנו חיים אומר – "תמיד יהיה משהו שיפריע לחיות" - (מרפי בן זונה). ואני לא פסימיסט, אני בסך הכול בן אדם... וכל מה שאני רוצה זה להיות אדם.

פשוט להיות אדם......

במילה אחד – "כסף" – אם כך בנוי העולם (והוא אכן בנוי על התיאוריה של 'יש כסף – יש "חיים") לא מתאים לי...

אין לי בררה – להתקדם, למצא עבודה לטפל בבעיות – אבל את מהות החיים הבנתי – אין מהות ואין חיים, אין אהבה. כל ה "אהבה" הזאת זאת מערכת ששוב בנויה על כסף... ומי שיגיד לי "אתה לא צודק" – תמצצו לי! כי אני כן צודק! אז מי חכם יותר העכברוש או הקפטן בספינה עליה אני בונה את ה"תיאוריה"? זה לא משנה  – שניהם מזמן טבעו בים, ליבם נדם ודמם קר נהיה! – שבת שלום, עוד מעט יום ראשון.... ככה שתתכוננו לשבוע חדש ומרתק. אתם שומעים? תיק-טק, תיק-טאק... זה השעון... הוא רץ, לא משנה מה אתה עושה או אני לא עושה - הוא רץ...

וזכרו את מילותיו של  הסופר אוסקר ויילד (קראתי את ספריו בילדות) "יש רק חט אחד אצל בני אדם – בורות".
וכולם חוטאים כל הזמן..................................................................................................

המשך יבוא? בטח שיבוא :)


אגב לדוברי הרוסית: 
Ванга. Мир видимый и невидимый 
 וגם:
Правда о Нострадамусе - Video online