לילה, שקט מאד – אני מקשיב לרוח – אני שומע.... או שרק נדמה לי – אני מנותק, מנותק כמו מכשיר סלולר ללא סוללה, זרקו אותי, מכרו אותי – אבל כשאין להם כבר יותר מה לקחת ממני – כשכל חיי כבר שלהם, כמו קוביות קרח בכוס קוניאק מחומם, כמו ריח וורדים מתקתק, כמו להעליב את הבורא, כמו אורגזמה מאחור... שמתחילה מהבטן ועולה לראש, מחממת את הידיים – כמו זריקת מורפיום בווריד, כשאני מרגיש את האנרגיה של הבורא מטיילת בין רגליי, מלטפת את חושיי, אה? לא, אסור, אסור... הוא היה על צלב... שמו אותו שם, לילה... בום, בום... צלילים, ארומה.... כוס עם קוניאק הנסי... תכנס עוד... עוד... אני מרגישה את זרימת החושים בוורידי, בעורקיי... כל מערכותיי, צעעעעעקקקההההה..... כל חוש, טעים, טוב... עוד... עוד... חזק, מורפיום, הרואין, חזק..... אני...... את...... רק ביחד, רק שתי בוראי עולם הנפגשים, חום שעולה...... שעווה. אין זכר. קבר. מוות. זין. כוס. תיק רפואי.... בדיקת איידס – תקינה. יש מחלה בגוף. מוות..... מוות.......... אורגזמה של חייי.... צלב קרס. והתחלה חדשה......................................
הוא מת מדריסה, כנראה ה' רצה אותו אצלו.
"קריזי" היה סוג של אנרגיה חיובית שנתמנה בתוך גוף קטנטן.
אוליגוריה זה מצב רפואי של חוסר מתן שתן.
השבמחק